יתר לחץ דם הוא בין הגורמים המרכזיים למחלות לבביות ולמחלות של כלי הדם. אמנם בטווח הקצר הוא לא גורם לבעיות אך ככול שהוא ממשיך להתקיים למשך זמן רב יותר וככול שהוא חמור יותר, כך הסיכוי לבעיות קרדיווסקולריות, גבוה יותר בהתאם.

כלי הדם הרגישים ביותר בגופנו לערכי לחץ דם גבוהים הם כלי הדם הקטנים ביותר.

כלי דם אלה מגיבים ליתר לחץ דם בצורות שונות הכוללות בעיקר אובדן של הגמישות המאפיינת אותם, התקשחות הדפנות ובנוסף הם גם נוטים לצבור צלקות לאורך הזמן. באופן עקרוני תופעות אלו מתרחשות בקצב כזה או אחר ככול שאנחנו מזדקנים, אך יתר לחץ דם גורם להאצת התהליכים הטבעיים ולהחמרתם.

השפעת התכווצות כלי הדם על פעילות הלב

יתר לחץ דם גורם גם כן להגדלת הסיכון לטרשת עורקים וזאת כתוצאה מהלחץ הגדול שמופעל על הדפנות של כלי הדם והסכנה לחסימה של כלי דם. כאשר כלי הדם עוברים תהליך של התקשות, הקוטר שלהם נהיה קטן יותר והלחץ שמפעיל עליהם הדם נהיה גדול יותר. אי לכך הלב צריך להפעיל כוח רב יותר על מנת להזרים בהם דם.

ככול שהלב צריך לעבוד קשה יותר, כך הנפח שלו גדל וכפועל יוצא מכך חלק מהדם שהוא אמור להזרים לגוף, נוטה להישאר בו. בשלב מסוים של תהליך זה הלב סובל מחולשה גדולה וכבר לא מסוגל לספק את הלחץ הדרוש להזרמת הדם בצורה תקינה לאיברי הגוף. מצב מתקדם זה נקרא אי ספיקת לב ובא לידי ביטוי בין היתר בחדירת נוזלים לבית החזה ולריאות ועשוי אף להוביל לדום לב.

נזק מוחי כתוצאה מפגיעה בכלי הדם

יתר לחץ דם מגדיל באופן ניכר את הסיכון ללקות בשבץ מוחי. מצב זה נוצר כאשר אספקת הדם למוח נפגעת וגורמת להפרעה באספקת החמצן לתאי המוח. תופעה מסוכנת זו יכולה להוביל לנכות ואף למוות ומתרחשת על רקע דימום כתוצאה מקריעה של כלי דם או חסימה של כלי דם כתוצאה מקריש דם שנוצר בכלי דם במוח או נסחף למוח מאזור אחר בגוף.

כל התופעות הנ"ל קשורות ליתר לחץ דם, שעשוי להגדיל את הסיכון הן לקריעה של כלי דם והן להיווצרות של קריש דם: יל"ד אחראי לכ-50-35 אחוז ממקרי השבץ המוחי ועל ידי מתן טיפול אופטימלי ואפקטיבי, ניתן להפחית את הסיכוי לשבץ מוחי בכארבעים אחוזים.

איברים נוספים הניזוקים כתוצאה מפגיעה בכלי הדם

איברים נוספים הנוטים להיפגע בשלב מוקדם יחסית כתוצאה מיתר לחץ דם הם הכליות והעיניים. הן בעיניים והן בכליות ישנם כלי דם זעירים, המושפעים כפי שציינו ביתר שאת מלחץ הדם הגבוה. ככול שכלי הדם המזרימים דם לכליה ומוציאים דם מהכליה הולכים ונחסמים, יכולת הסינון של הכליות הולכת ופוחתת וכתוצאה מכך ניתן להגיע בשלב מסוים למצב של אי ספיקת כליות. מצב זה הוא מצב מסכן חיים ומחייב מעבר של השתלת כליה או התחלת טיפולי דיאליזה.

גם הרשתית שבעין, האחראית לקליטת האותות הוויזואליים מהסביבה החיצונית, מקבלת את אספקת הדם שלה מנימים קטנים במיוחד. לפיכך אף היא עלולה לסבול מחוסר אספקת דם על רקע קריעה או סתימה של כלי דם, תופעה השכיחה יחסית באנשים הסובלים מיתר לחץ דם שאינו מאוזן במשך שנים רבות. התוצאה של הפגיעה העינית יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של הפרעות ראייה ואף עלולה להגיע לכדי עיוורון.

אבחון וטיפול מוקדמים, מצילים חיים

המכנה המשותף הרחב ביותר לכל הנזקים הנגרמים על רקע יתר לחץ דם הוא הפגיעה בכלי הדם שיכולה להגיע לכדי חסימה או קריעה שלהם. הנזק החמור לכלי הדם השונים מוביל לירידה באספקת החמצן לרקמה המקושרת לכלי הדם והפגיעה באספקת הדם יכולה להוביל לנזק פרמננטי לרקמה.

יתר לחץ דם שאינו מטופל, נמצא בסיכון גבוה פי שישה לסבול מאי ספיקת לב ובסיכון גבוה פי שבעה ללקות בשבץ מוחי בהשוואה לאדם שלא סובל מיתר לחץ דם. החדשות הטובות הן שניתן להפחית באופן דרסטי את הסיכון, שכן יתר לחץ דם לא מזיק לגוף בטווח הקצר.

לכן, באמצעות אבחון מוקדם וביצוע שינויים באורח החיים, לעתים בשילוב טיפול תרופתי אופטימלי, ניתן בהחלט להפחית את הסיכון לנזקים השונים, לשפר את איכות החיים לטווח הרחוק ולהאריך את תוחלת החיים באופן משמעותי.