לחץ דם גבוה מתרחש בשני סוגים: ראשוני ושניוני. לחץ הדם השכיח יותר באופן משמעותי הוא לחץ דם ראשוני. לחץ דם שניוני הוא מצב בו נגרם יתר לחץ דם כסימפטום משני של מחלה או גורם הניתנים לזיהוי.
אחד הגורמים שעלולים לגרום ללחץ דם גבוה שניוני הוא תסמונת קושינג.
מהי תסמונת קושינג?
תסמונת קושינג יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים שונים. היא נובעת מהצטברות עודף של ההורמון קורטיזול בגוף. קורטיזול מופרש מבלוטת יותרת הכליה וייצורו והפרשתו מבלוטת יותרת הכליה מווסתים על ידי הורמון ACTH המופרש מבלוטת יותרת המוח.
במצב תקין, כמות מספיקה של קורטיזול בדם מווסתת במשוב שלילי את הפרשת ה- ACTH. גידול בבלוטת יותרת הכליה או בבלוטת יותרת המוח יכול לגרום להפרשת כמויות גדולות של קורטיזול. עודף הקורטיזול יכול להיגרם גם כתוצאה ממינונים גבוהים של תרופות למחלות דלקתיות. תרופות אלה מחקות את פעילותו של הקורטיזול בגוף.
מהם התסמינים של תסמונת קושינג?
כמו בתסמונות רבות, תסמונת קושינג יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים שונים שאינם אופייניים דווקא לה, ולא כל החולים יסבלו מכל אותם תסמינים. בין התסמינים שניתן למצוא בשכיחות גבוהה בין החולים בתסמונת קושינג היא השמנה באזור הפנים, העורף והצוואר לעומת רזון בגפיים וגם דלדול של השרירים.
בנוסף, עשויות להתפתח בצקות ברגליים, ירידה בצפיפות העצם, היווצרות אבנים בכליות ואף בעיות שינה. נשים, אשר שכיחות התסמונת אצלן גבוהה יותר מאשר בקרב גברים, יכולות לסבול גם מהפסקת המחזור החודשי, מנשירת שיער או לפתח שיעור יתר. סימפטומים נוספים קשורים בעליה בסיבוכים הקשורים הקרדיו וסקולריים, ביניהם עליה בלחץ הדם.
מדוע גורם עודף קורטיזול לעליה בלחץ הדם?
לקורטיזול תפקיד חשוב בוויסות פעילותן של מערכות שונות בגוף ובמטבוליזם. זהו הורמון אשר גורם לאצירת נוזלים ומלח ולכן כאשר הפרשתו אינה מווסתת וכמות הקורטיזול גבוהה מדי ישנה עליה בלחץ הדם. יחד עם עליה בלחץ הדם עלולה להתפתח גם סוכרת.
אחת מתופעות הלוואי של סוכרת שאינה מאוזנת היא השמנה, המגבירה את גם טרשתיות העורקים, המעלה את לחץ הדם עוד יותר, כך, לא רק רמת הקורטיזול הגבוהה מעלה את לחץ הדם אלא גם רמות כולסטרול גבוהות עלולות לגרום למחלות לב וללחץ דם גבוה.
כיצד מאובחנת תסמונת קושינג
כשמתעורר חשד לתסמונת קושינג יש לבצע בדיקה של רמת הקורטיזול בגוף. בדיקת רמת הקורטיזול נעשית בשתי דרכים: באמצעות איסוף שתן במשך 24 שעות לבדיקת רמת הקורטיזול החופשי וגם באמצעות בדיקת רמת הקורטיזול בדם בבוקר, ובחצות הלילה הקודם, יש לקחת מיליגרם דקסמטזון.
הדקסמטזון הוא חומר המחקה את פעולתו של הקורטיזול אמור לווסת את הפרשת ה- ACTH ועימו את ייצור והפרשת הקורטיזול. הפרשת קורטיזול למרות הימצאותו של הדקסמטזון מעידה על בעיה במנגנון הוויסות של ACTH מבלוטת יותרת המוח.
רמת קורטיזול הגבוהה מ- 5 microgr/dl מעידה על בעיה. כך גם רמת קורטיזול בשתן הגבוהה מחמישים מיקרוגרם ביממה. בדיקות נוספות אמורות לאתר את מקור הבעיה – האם היא קשורה בבלוטת יותרת המוח, בבלוטת יותרת הכליה או גידול אחר (ישנם גידולים המסוגלים להפריש ACTH) או האם הבעיה נובעת מעודף תרופות למחלות דלקתיות.
כיצד מטופלת תסמונת קושינג?
כאשר יתר לחץ דם נובע מתסמונת קושינג יש לטפל בלחץ הדם באמצעות תרופות מתאימות וגם יש לטפל בתסמונת קושינג עצמה. טיפול בתסמונת קושינג ניתן על פי מקור הבעיה.
אם מדובר בגידול בבלוטת יותרת הכליה או בהיפופיזה, הטיפול הוא הסרת הגידול אשר פותר את הבעיה ברוב המקרים. כך גם אם זהו גידול אחר המפריש ACTH. במידה ואין אפשרות להסרת הגידול, ישנן גם תרופות לדיכוי ייצור הקורטיזול.
